אנה והציפור - התמזגות הרוח
סיפור מאת ה"גרופ"
Lightworkers - "עובדי-אור" - בכל מקום, חשים מבולבלים ומנותקים. בזמנים אלו אנו נעים במהירות מרמה ויברציונית אחת לגבוהה יותר. ה"גרופ" - הקבוצה - אומרים שאנו, בני-האדם, לא נעים בקצב אחיד במשימתנו לעלות לויברציה גבוהה יותר. במקום זה, איננו יכולים לחכות ולקפוץ על המעלית המהירה, החולפת מאות של קומות בשניות ספורות. אנו מנסים לברר מדוע איננו יכולים לצעוד כשהדלתות נפתחות. אנו חשים כאילו אנו מנותקים זמנית ואיבדנו את דרכנו. משהו קורה כאן. משהו שיש לשים עליו את האצבע, וה"גרופ" ביקשו ממני להניח את מה שעסקתי בו, ולטפל בזה. הם רוצים לדבר על התמזגות הרוח בכדור-הארץ.
בחודש פברואר 2000, ה"גרופ" ואני תקשרנו בסמינר בלגונה הילס, קליפורניה. לאחר התקשור, נתתי זמן לשאלות ותשובות, כשנשאלה השאלה: "מדוע אני מרגיש מנותק ומבולבל? אני חש כאילו איבדתי מגע עם מדריכי הרוחניים. התוכלו להסביר לי מה קורה?"
ה"גרופ" נענו בסיפור על אנה והציפור, שיופיע להלן. עתה אנו רואים תזוזה זו כתגובה פשוטה, כשהגזע האנושי נע לקראת השלב הויברציוני הבא. המעלית המהירה עצרה, והדלתות זה עתה נפתחו. מוכנים??
|
בקשה מיוחדת:
אנו מציעים לך את המידע הבא לתועלתך הפרטית. יש באפשרותך להעביר מידע זה לאחרים העשויים למצוא בו ערך, אך אנא, בהעבירך את כל החומר או רק חלק ממנו, הכלל את הודעת "הזכויות השמורות" הנמצאת בסוף המדיטציה. כך אנו מבטיחים את זכותנו להכליל מידע זה בספר. הוצאות ספרים או ירחונים המעונינים להדפיס מידע זה, מוזמנים לעשות כן. אם ברצונכם לקצר את החומר, אנא ציינו במודעה שהגרסה מקוצרת, ואנא הפנו את הקוראים לאתר המקורי באינטרנט. אינכם זקוקים לרשותנו, אך אנא הודיעונו על כוונתכם לפרסם מידע זה. מס' הטלפון שלנו בארה"ב - 5837 748 (858) כתובתנו באינטרנט - Keeper@Lightworker.com
תודה על עזרתכם בהפצת האור.
|
ה"גרופ":
ברכות מן הבית
תנודות רבות קורות על לוח-המשחקים כשאתה פוסע לויברציה גבוהה יותר. רבים מכם חשים שאתם מאבדים את הקשר שהיה לכם, כשנראה כאילו הקסם עומד לפוג. בלבוש אנושי קשה לכם לראות את עצמכם כפי שאנו רואים אתכם, כיוון שה"צעיף" הדוק חזק במקומו. אנו נאמר לכם כי הצלחתכם על הפלנטה אינה תלויה ב"איך אתם נוהגים בקסם", אלא איך אתם נוהגים בארציות. בהתמזגותכם הרוחנית יש באפשרותכם לנשום קסם בכל רגע מהחיים. כמו-כן חשוב להבין שלא הרוח יצרה את הקסם. זהו הקסם שלכם, שאנו פה לסייע לכם לזכור.
המטוטלת של ההתקדמות האנושית
האנושות מתקדמת בצורה זהה למטוטלת המתנדנדת מצד אחד לשני. למטוטלת של ההתקדמות האנושית יש נקודת-ציר הנעה קדימה כשהמטוטלת נעה רחוק מספיק בכיוון אחד. תנועה קדימה זו מציינת את ההתקדמות האנושית. טבעה של המטוטלת והטבע האנושי מציינים שהמטוטלת חייבת להתנדנד לשני הצדדים לפני שתקבל תנופה המספקת להתקדם לשלב הבא. מה שנראה לך כנסיגה זמנית אינה אלא אשליה של קיטוב, ומנקודת המבט שלנו זו כלל אינה נסיגה. למעשה זו תנופה שתדחוף את הגזע האנושי לשלב הבא. בעבר, האנושות התנדנדה פעמים רבות ליצור תנופה מספקת לתזוזה. עכשיו אתם יוצרים תזוזות אלו כדבר שבשגרה. אנו אומרים לכם שתנודות המטוטלת אינן צריכות להיות קשות. אתם שולטים במטוטלת.
הליכה דרך העמק
ראה עצמך צועד דרך שדה פתוח, כשלצדך רוח. לעולם אינך נפרד מהצד הזה שלך המכונה רוח. אתה מדבר אל הרוח ומדבר אל מדריכיך הרוחניים. בהגיעך לראש ההר אתה יכול לראות שלפניך משתרע עמק, אותו אתה חייב לחצות. למרות שהרוח אינה עוזבת אותך לעולם, ישנם זמנים בהם אתה חייב לצעוד באמונה. דע שבצעדך דרך עמק זה, הרוח נמצאת אתך אפילו אם אינך חש בה. אם נראה לך שאתה צועד לבד, הבן שההדרכה השמימית מחליפה צורה שעדיין אינה מובנת לך. בטח בלבך וצעד בעקבות זה המביא אפילו מנה זעירה של תשוקה ושמחה. זה יוביל אותך דרך העמק, ולאיחוד מחוזק עם הרוח בצדו השני של העמק.
אינך צועד לבד.
התמזגות הרוח
אתה המוביל בדרך, התחלת את התהליך של נשיאת מלוא-אונך בצעדך בדרך הבועות של הביולוגיה. דבר זה מושג דרך התחברות עם עצמיותך הגבוהה (higher self). אנו מתחננים בפניך לא להיכנס לתחרות ספיריטואלית, כיוון שתחרות כזו שוללת התקדמות אמיתית והופכת להזיה. התחרות אינה אלא אשליה של קיטוב, ותגרום לנסיגה של כל התקדמות ויברציונלית על-ידי אחיזה חזקה בך בממד השלישי. היפתח להתמזגות הרוח באופן הדרגתי, ואל תחשוש מ"חללים שקטים" במסעך.
אינך צועד לבד.
הסיפור על אנה והציפור
כדי להמחיש את המעבר הויברציונלי בו אתה מתנסה, אנו מבקשים לספר לך את הסיפור על אנה והציפור. חוש בנוח בספרנו לך אותו.
בחדרה, בדיוק לפני זריחת-החמה, הדבר היחיד שנשמע היה בכי של נשמה עצובה. אנה הייתה ילדת-אינדיגו בת שתים-עשרה, שהחיים על לוח-המשחקים של בחירה חופשית, הציקו לה. היו לה חברים מועטים בלבד, והיה לה קושי להתחבר לאחרים בכיתתה בבית-הספר. מוריה ראו בה ילדה בעייתית. היא הרגישה תמיד כאילו היא בחוץ - מביטה פנימה. לאנה היה קשה במיוחד להסתדר עם אמה, והן רבו לעיתים קרובות. למרות שלאנה היה חוש פנימי של ידע, היא הייתה מיואשת וכמעט איבדה תקווה. בגיל 12, אנה רצתה למות (במקור: לחזור הביתה).
חשה ביאושה, הרוח דיברה ישירות אליה. "אנה, את יכולה לעזוב אם רצונך בכך, אך קודם עליך לצאת החוצה אל הגן ולהושיט את אצבעך קדימה". אנה הייתה בהלם מכך שהרוח דיברה אליה כה ישירות, כי דבר כזה מעולם לא קרה. לאחר שחשבה מעט על מה שהרוח אמרה לה, היא לא יכלה לראות איך דבר זה יכול לעזור לה, אך החליטה לנסות. צועדת החוצה באוויר-הבוקר, השמש בדיוק עלתה בשמים והכל היה מכוסה בקרן כחולה-אדומה. מתבוננת סביב, מבטיחה לעצמה שאף אחד אינו מביט, היא סגרה את עיניה והושיטה אצבעה קדימה כפי שהורתה לה הרוח. כעבור רגעים ספורים חשה בדגדוג על אצבעה, ופקחה את עיניה. היא ראתה ציפור קטנה חומה עומדת על אצבעה המושטת. "שלום יקירה", אמרה הציפור. עיניה של אנה התמלאו בדמעות כשהזיכרונות מהבית, שכמעט נשכחו, שטפו בחזרה את זיכרונה. בנגבה את הדמעות מעיניה, התבוננה סביבה לראות אם מישהו אחר מתבונן בה. האם חלמה - או שכל זה קורה באמת? האם הציפור באמת דיברה? בדיוק אז דיברה אליה הציפור שוב: "אני כאן כדי לעזור לך לזכור, אנה, כיוון שישנה סיבה להיותך כאן, ואם תעזבי עכשיו, מטרת בואך לא תושלם". שוב באו דמעות-השמחה, כשאנה חשה בפעם הראשונה שביב של תקווה. אפילו הידיעה הקלושה שיש סיבה להיותה כאן, עזרה לאנה. קסם הטעין את האוויר בגן, כשהציפור פתחה בדיאלוג, שארך כשעה, עם אנה. רוב הזמן אנה לא יכלה לעשות דבר מלבד לבכות, מכיוון שהיה לה מטען כבד לשחרר. אז שמעה אנה את רעשיה של אמה מן המטבח, בהתחילה את היום. אנה חששה שזמנה עם הציפור הקסומה תם. "אל תחששי, אנה, אנו נדבר שוב. אני אהיה כאן תמיד בשבילך. כל שעליך לעשות זה לבוא לגן הזה ולהושיט את אצבעך, ואני אופיע".
באותו יום, המורים בבית-הספר לא יכלו להבין מדוע בכתה כל הזמן. הם חשבו שמשהו לא בסדר, אך אנה ידעה שעכשיו הכל בסדר. היו זמנים שהיא לא האמינה שזה באמת קורה. האם היא ממציאה את כל הסיפור? היא הבינה שאפילו אם הציפור אינה אלא יציר-דמיונה, זה לא משנה דבר. התחושות מהבית שהציפור העניקה לה גרמו לה לחוש שלמה, והיא לא הסכימה לוותר על כך.
מאז, בכל בוקר, אנה התעוררה בטרם שחר, הלכה לגן ושוחחה עם הציפור. הן דיברו על דברים רבים, והציפור נתנה לאנה שיעורים על החיים. אנה קיבלה שיעורים אלה בשמחה, למרות שכמה מהם הראו לה לשנות תכונות קשות בעצמה. הציפור הזכירה לה בתדירות שהכוח לשנות את המציאות נמצא בה, והיא יכולה לעשות זאת דרך הבחירות שלה. ציפור קטנה חומה זו נשמה קסם לתוך החיים של אנה הצעירה. יום אחר יום חלף, וחייה של אנה השתנו. בבית-הספר היו לה חברים שכיבדו אותה. מוריה השתנו ונעשו חברותיים כלפיה. אפילו אמה והיא התקרבו זו לזו בפעם הראשונה. לחייה של אנה הייתה תכלית.
בוקר אחד אנה נזכרה בעבר, והשגיחה כמה רחוק הגיעה בזמן כל-כך קצר. בחודשים ספורים אנה התקדמה לעבר האושר יותר מאשר בכל 12 השנים הקודמות. בהכרה זו היא הודתה לציפור עבור מתנת-הקסם שהעניקה לה. הציפור ענתה "יקירה, אינני יכולה לתת לך מה שכבר יש לך. תפקידי היה להיות מראה עבורך, כדי שתוכלי לראות את עצמיותך האמיתית ולזכור את כוחך. אנא אל תאבדי לעולם את העובדה שהכוח לשנות נמצא בתוכך ולא בחוץ. את בחרת לתרגל כוח זה, ולכן שינית את המציאות שלך".
הדגש בחייה של אנה היה לבלות זמן קצר בכל בוקר עם הציפור, בזוכרה את כוחה. האהבה שהייתה בה ליצור פשוט ויפהפה זה הייתה חזקה ביותר. בשמש או בגשם, אנה שהתה כל בוקר בגן, עם המורה שלמדה לאהוב כה. חייה של אנה היו טובים.
בוקר אחד התעוררה אנה מוקדם מכפי הרגלה. היא חשה בשינוי באנרגיה, אך לא הייתה בטוחה מה קורה. היא זכרה מה שהציפור אמרה לה על תזוזות באנרגיה, ושזו הצורה בה בני-האדם מתפתחים. היא זכרה שהציפור אמרה לה שהשינוי הוא חלק הכרחי מהתפתחות רוחנית, וכי ללא שינוי - הכל ימות בסופו של דבר. למעשה השינוי הוא זה שיוצר את הקסם אותו אנו מחפשים. מחשבות אלו התרוצצו בראשה, ובזהירות היא הכינה שאלות לציפור, לשאלה בעת פגישתן הקסומה בגן. בהגיע הזמן, אנה צעדה בצפייה לתוך הגן, מושיטה קדימה את אצבעה. בבוקר זה הציפור לא הופיעה.
בעזרת הציפור, אנה למדה לסמוך על תחושותיה הפנימיות יותר מאשר על מחשבותיה. זה היה הזמן המושלם להשתמש במיומנות זו, ואיכשהו היא ידעה בתוכה שדבר לא ארע לחברתה היקרה. היא גם ידעה בליבה שהיא בסדר גמור ושום דבר רע לא קרה. למרות זאת, היא התגעגעה לחברתה הציפור, ולזמן המיוחד שבילו ביחד. אנה נזכרה בכל הדברים שהציפור אמרה לה, ואיך היא השתמשה בהם בחיי היומיום. היא הייתה נבוכה, כיוון שאחד הדברים שהציפור אמרה לה היה שהיא לעולם לא תעזוב אותה. למרות זאת, היא עדיין עמדה בגן בבוקר זה, עם זריחת-החמה, לבדה לגמרי. אנה אפילו ניסתה לדבר אל הציפור, מעמידה פנים שהיא שם. היא אפילו יכלה להרגיש את הדגדוג המוכר, כשהציפור נעמדה על אצבעה. הדבר המעניין הוא שלכל שאלה שאנה יכלה לחשוב עליה כדי לשאול את חברתה, היא כבר ידעה את התשובה.
בכל בוקר, אנה חזרה על פולחנה הקבוע, של ללכת לגן ולהושיט את אצבעה. בפעם הראשונה מזה זמן רב אנה הזילה דמעות של עצב. במשך שבועות לאחר מכן, אנה הלכה לגן בכל בוקר וחשבה על חברתה. אצבעה של אנה מעולם לא תמכה שוב בציפור.
בחלוף הזמן, אנה מילאה תפקיד חשוב בבית-ספרה. מוריה הבינו לבסוף שאינה ילדה בעייתית, אלא שהיא - ועוד אחרים כמוה - היו הרחק מעבר למה שלבית-הספר יכל להציע. אנה סייעה להם להתאים את שיטת-הלימוד. היא סייעה לצוות להתאים את צורת-המחשבה שלהם, כך שתוכל להכיל את הילדים החדשים המגיעים. היום בו אנה סיימה את לימודיה היה יום מיוחד באמת. פעם היא לא יכלה לתאר לעצמה כל זאת, ורצתה לעזוב. כעת, היא ידעה שמילאה תפקיד חשוב. בדרכה הקטנה היא תרמה לכל האנושות, ועזרה להכין את האנרגיה לקראת הבאות.
אנה גדלה בשנים וגובה. היא נעשתה "הילרית", מסייעת לאלפי אנשים להשתמש בכוחם ולשנות את המציאות שלהם. אנה השתמשה בלבה כדי להדריך אותם. בצעדה לתוך כוחה שלה, אנה גילתה שהתשובות ניתנו לה, ברגע ששאלה אותן. זה היה מוזר, כיוון שנראה שההדרכה שקיבלה, נראתה כבאה מתוכה ולא מחוץ. היא לעולם לא שכחה את מה שלימדה
אותה הציפור. היא חשבה לעיתים קרובות על חברתה היקרה ביותר, והקיפה עצמה בכל מיני סוגים של ציפורים. היא בנתה בית-מחסה לציפורים על אדמתה, וביקרה בו לעיתים קרובות. הציפור הפכה להיות סימלה האישי של אנה, ותצוגות ציפורים קישטו כל חדר בביתה. היו לה ציפורים רבות כל-כך, שחבריה כינו אותה "גברת הציפורים". אנה נשאה כינוי זה בגאווה גדולה. היא בחרה לשאת את המתנה של חכמת הציפור עמה, בכל אשר הלכה. אנה הלכה עם הרוח.
כעבור שנים רבות, אנה מצאה עצמה משגיחה על נכדה. ילד זה היה מיוחד מאוד לאנה, והיה ביניהם קשר עמוק מגלגולים קודמים. היא ידעה מהיום שנולד שהיה ביניהם חוזה. היא רק חיכתה לראות לאן הוא יוביל. בילי היה בן שבע בהיר-עיניים, שהביט ללא חשש למעמקי נשמתה של אנה. הוא הזכיר לה את התפקיד החשוב שהיה לה בהגדרת מערכת החינוך. הוא עמד לצעוד לתוך מה שהיא פתחה. ברגע זה אנה הייתה אסירת-תודה על שנשארה. יום אחד, בחור צעיר ומיוחד זה ביקר בבית-סבתו. בסקרנות הוא בחן את כל פסלוני הציפורים שהיו לאנה על המדפים בביתה. תשומת-לבו הייתה נתונה לפסל קטן של ציפור חומה. אנה ראתה את נכדה מתבונן בריכוז בפסל הקטן. היא ידעה בלבה שמשהו נפלא עומד לקרות. היא עצרה את נשימתה בצפייה, כשנכדה בן השבע הסתובב ואמר לה, "את יודעת, סבתא, זה נראה בדיוק כמו הציפור הנמצאת תמיד על כתפך".
מלותיו של נכדה הכו בה בכוח שסחף אותה מעל רגליה. לפתע, כל שאלותיה נענו, כשכל חלקי הפאזל נפלו למקומם. היא נזכרה ביום שהציפור לא באה, והבינה שהתקדמה לויברציה גבוהה מספיק, כדי שהציפור תוכל לנחות על כתפה במקום על אצבעה. אנה כל-כך התרגלה לחפש את הציפור על אצבעה, שהיא לא ידעה שהציפור הייתה כה קרובה, שיכלה ללחוש ישירות לאוזנה. ברגע זה הושלם החוזה בין אנה לנכדה. בפעם הראשונה בחייה, מה שידעה בראשה ומה שידעה בלבה התאימו, וחייה של אנה הושלמו.
דמעות של שמחה מלאו את עיניה לאחר כל השנים האלה, השתיקה הארוכה נשברה. הציפור הקטנה החומה מילדותה של אנה, שוב דיברה אליה. "כן, אנה היקרה מכל, אמרתי לך שלא אעזוב אותך לעולם - ואכן לא עזבתי אותך. אני גאה בך מאוד מהיום בו נחתתי על כתפך במקום על אצבעך. הייתה לך ברירה. יכולת להישאר מתבוננת באצבעך לנצח, מחכה להדרכה אותה התרגלת לקבל מבחוץ. אך את החלטת להתקדם וללכת קדימה עם הידע אותו נשאת בעצמך. זו התמזגות הרוח והפתיחות לעצמיותך הגבוהה. את אינך מופרדת מהרוח כפי שעיניך האנושיות יטעו אותך להאמין. אינך מופרדת ממני - כי אנחנו אחד. פסעי על הארץ כשהרוח קרוב על כתפך, והעזי ליצור את הקסם אותו את מחפשת. את, אנה היקרה, הצלחת. השלמת את מטרתך הגבוהה בלמדך להלך עם הרוח". בשמעה זאת, אנה הייתה מושלמת.
וכך זה היה...
בחר את נקודת התפיסה
כמו אנה, לכולכם יש בחירה כשאתם מתנסים בחלל שבין העולמות. אם אתם מושיטים אצבע החוצה והציפור לא מופיעה, בידך הבחירה לאבחן זאת כמכשול, או הזדמנות להתקדם לרמות גבוהות יותר. בחירתך תקבע את התוצאה. אנה יכלה בקלות להעביר את שארית חייה בגן ההוא, ממתינה לשוב הציפור, אך במקום זאת היא בחרה לשאת את מה שניתן לה, ולהשתמש בזה בחיי היומיום שלה. למרות שזה לא היה מסתורי כמו הציפור הנוחתת על אצבעה, ההדרכה הייתה חזקה יותר למשך שארית חייה.
מצא מקום למשהו גבוה יותר, וההדרכה שלך תוכפל פי עשר. צעד דרך הרגעים השקטים עם ידע ברור שיש לך את ההדרכה אותה אתה מבקש - והיא שלך. תהנה מהציפור היושבת על אצבעך, והיה מוכן להאזין כשהיא נעה קרוב יותר אל כתפך. לך אחרי האהבה, כי היא תוביל אותך הביתה. לך אחרי האהבה, כי היא תביא אותך ליצור את הבית על כדור-הארץ.
ערבוב קסם וארציות
העז להביא את הקסם אל הארציות בה אתה פוסע, בכל צעד בחיי היומיום שלך. לאנושות יש צורך עמוק ומושרש בשינוי. אפילו הניסיון המרגש ביותר נעשה דל בחזרו על עצמו. הזמן את השינוי ואל תחגוג את אובדן-הישן, אלא חבק את אפשרויות החדש. מצא דבר-קסם אחד בכל ניסיון שאתה עובר, בכל יום, והקסם יוכפל. אם אתה מתקשה במציאת הקסם, חפש אותו עד שיעלה על פני השטח. אז לבטח תמצא אותו, כיוון שאתם יצורי-קסם.
החזר את הקסם לעסקים שלכם ולממשלות שלכם, והביטו כיצד גם הם נעים לכיוון מציאויות ויברציונליות גבוהות יותר.
צפה לנס, ואז צור אותו.
אנו מתכבדים להיות כאן בעת פסיעתכם אל הויברציות הגבוהות יותר. אתם מרחיבים את המגע אל הבית. גם אנחנו מושיטים את ידינו אליכם, לעזור לכם להגיע שוב הביתה. אינכם פוסעים לבד. צעדו בגאווה עם הלוח על כתפיכם. נהגו זה בזה בכבוד, טפלו זה בזה ושחקו יפה יחד...
ה"גרופ"
בדיונים, ה"גרופ" הראו שלעתים קרובות, הדרך בה אנו מתעמתים עם הזמנים הקשים, היא הקובעת כמה רחוק אנו מתקדמים כשהמטוטלת מתנדנדת שוב לכיוון השני. היכונו לאחוז בכוחכם, הזמנים הבאים מבטיחים להיות מרגשים מאוד.
ה"גרופ" לא הזכירו זאת בזמן העברת המסר, אך הציפור הייתה דרור קטן אחד, שהמחיש את מיזוג הארצי עם הקסם. בכל פעם שאני רואה דרור או ציפור קטנה, אני נזכר בסיפור זה. אני מקווה שכך גם אתם.
חיבוקים גדולים ו"נדנודים" עדינים,
סטיב רותר
שומר החרב
|
כל הזכויות שמורות:
כל הזכויות שמורות לסטיב רותר 2000. מידע זה ניתן להפצה בשלמותו או בחלקו ללא תשלום, בתנאי שהודעה זו מצורפת. בעשותך שימוש במידע זה, אנא ציין שזוהי גרסה שונה מהמקור, ואנא הפנה את הקורא לגרסה המלאה, באתר האינטרנט: http://www.lightworker.com/beacons מידע נוסף על סטיב רותר וה"גרופ" אפשר למצוא באתר: http://www.lightworker.com או בארה"ב, בטלפון מס' 5837 748 (858)
|
[ עמוד ראשי |
מאמרים ותרגומים ]
|
