גדלות או אפסות

גדילה רוחנית, צמיחה רוחנית, התפתחות רוחנית... כולנו מדברים על המושגים הללו ושואפים אליהם. כולנו מרגישים שכשנגיע לשם, נוכל להסתכל על הכל מלמעלה, להבין הכל, לדעת הכל...

סיפור זן מספר על מאסטר זן שבא לתלמידיו והודיע להם שתלמיד פלוני הגיע להארה. ניגשו כל התלמידים לאותו פלוני ושאלו אם נכון הדבר. "אכן נכון", ענה. "ואיך ההרגשה?" שאלו אותו. "אומלל כתמיד", ענה.

בכל שעורי המודעות שלנו מלמדים אותנו בדיוק את ההפך. איך "להקטין" את עצמנו, איך להבין שאנחנו חלק קטן מהשלם. ככל שנהיה קטנים יותר, כך נהיה גדולים יותר.

אנו לומדים על האגו, לומדים לצמצם אותו, להיות עצמנו, להיות אמיתיים, או פשוט... להיות.

במהלך הדרך הרוחנית שלנו אנו עוברים התנסויות וחוויות שמלמדות אותנו את שעלינו לדעת על מנת להמשיך. אנו מתחילים להבין "איך הדברים פועלים". אנו לומדים לפעול בהרמוניה עם כל מה שיש. וכשאנו מגיעים "לשם", אנו מגלים שפתאום הכל לא חשוב. אנו מבינים את קטנותנו, את אפסותנו.

אנו מבינים שישנם דברים שהם כל כך נכונים, עד שלא צריך כלל להבליטם. כל כך אמיתיים שאין צורך להוכיחם. אנו מבינים שהשקט חזק יותר מהרעש, שסמכות אינה דורשת יהירות.

איננו יכולים לרדוף אחרי זה, איננו יכולים להשיג זאת על ידי מאמץ, אנו רק יכולים לגלות את זה במהלך דרכנו.

דרך צלחה.


(נכתב עבור עיתון הרייקי "ידיים", 29/12/2002)

אין תגובות למאמר זה.