|
|
על דלעות ואלימות
מאת אלון פאר
נזיר זן ישב לו למדיטציית הערב שלו ועם עצימת עיניו החל לשמוע צעקות מחוץ לחדרו. שם נעליו ופסע אל מחוץ למנזר.
בחלקת הדלעות פרצה מהומה רבה. דלעת צועקת על רעותה והחימה בכל עבר.
הנזיר היסה בדלעות וציווה עליהן לעשות 24 שעות מדיטציה. לאחר אותן שעות חזר הנזיר אל החלקה ודיבר אל הדלעות.
בקשתו הייתה להרים ידיהן אל ראשן. בעשותן כך הרגישו הדלעות שעל ראשן יש ענף היוצא ומתפתל.
להפתעתן גילו כל הדלעות שהן היו מחוברות לאותו ענף. הדלעות התביישו בריבן שכן כולן באו מאותו המקור.
לאחרונה היו פירסומים לבקר במוזיאון המציג את ההתפתחות האבולוציונית שלנו.
בקריצה נאמר שאנו לא רחוקים גנטית בצורה משמעותית מהעכבר (בן דודנו). אכן זה נכון.
כשלמדתי אנטומיה המורה שלי היה בכלל וטרינר. וטרינר? ללמד אנטומיה של גוף האדם?
מסתבר שהמבנה הגרמי והאורגני של האדם זהה כמעט לחלוטין לחיות מחמד ובהמות (מסביר משהו בהיווריסטי?).
אומנם אין לנו ארבע כיבות או טפרים אך מדהים הדמיון ביננו לבית חברנו ההולכים על ארבע.
יותר מכך מופלא הוא הדמיון האנושי, אחד לשני. הננו כולנו אחים. כולנו באנו מאותו מקור. אנרגיית היקום, שהיא הדם הקוסמי, זורמת בכולנו.
אנו כולנו משפחה אחת גדולה.
לפני 2600 שנה , היה דור של אנשי רוח שצמחו והביאו לאדם הצועד אל פתח שינוי אנושי אדיר את האמת הפיזיקלית של דרכי היקום.
אחת האמיתות הבולטות ביותר, שמופיעה בתרבויות רבות, הינה אמת האחדות.
אם כולנו מחוברים אחד לשני, כל פגיעה שלי בזולתי תגרום לי נזק ישירות.
כל מעשה של חמלה, עזרה וריפוי לזולתי תקרין אלי חזרה את אותן ברכות.
סדנאות רבות נוצרות כדי להפגין את יכולת האסרטיביות שלנו.
מלמדים אותנו לבטא את מה שאנו מרגישים , לעמוד על שלנו, לדרוש את המגיע לנו.
כל הדברים הללו יפים ונכונים אך לפעמים נשכחת הדרך והאנשים מאבדים את הגבולות.
אסרטיביות נהפכת לאלימות , שיתוף נהפך לכפיה, לדרוש את שלנו נהפך להיות חוסר גמישות משווע לאוזניים כבויות.
כאשר אני הולך למקומות אשר רבים המבקרים שם , הנני מנסה להרגיש את אותו ענף הנמצא מעל הראש שלי והמחבר אותי לכל האחרים.
נכון שהאנשים סביבי שונים ממני , חלקם שונים לגמרי, אך עדיין כולנו מחוברים.
עם אני צורח על האדם שעקף אותי ושיפשף את כנף רכבי אני פוגע בעצמי, אם אני לא עוזר ולא תומך בזקניי השבט אני פוגע בעצמי,
אם אני לא שומר את שכניי, חבריי, לא מכבד את ילדי את הורי, אני פוגע בעצמי.
והרי אני רוצה לחיות חיים טובים, שקטים ומלאים , לכן עליי לזכור שכל הדלעות שסביבי מחוברות אל אותו ענף שממנו באתי.
נסו זאת.
[ עמוד ראשי |
עושה רוח ]
|
| תגובות למאמר |
|
- ענף מחבר (סוניה) 06/09/07 18:01
לכן נאמר כל ישראל חברים..ערבים זה לזה ואהבת לרעך כמוך אלה הזן היהודי רק חבל שאנחנו לא משננים זאת מהגן ללא סוףוכך להמעיט את הקינאה שינאה תחרות אלימות וכו
|
|
