רייקי ושיטות ניהול אירגוניות
מה בין רייקי לבין עיקרון השיפור המתמיד
מאת: נמרוד קדם
בעשורים האחרונים חל שגשוג בנושא שיטות ניהול אירגוניות. שיטות רבות פותחו במהלך השנים ורבים מכירים שמות כמו
TQM (Total Quality Management), PDCA, Six-Sigma, EFQM, Kaizen, TOC ועוד רבים אחרים.
שיטת הניהול קייזן (Kaizen) פותחה ביפן בחברת טויוטה כמערכת ניהול פנים אירגונית החותרת לשיפור מתמיד באיכות, בעלויות ובתפוקות.
השיטה נקראה לראשונה בשם 'קייזן' כאשר פורסמה בספר של מאסאקי אימאיס (Masaaki Imais).
השם קייזן מורכב משתי מילים ביפנית- Kai שמשמעותה שינוי ו-Zen שמשמעותה טוב. משמעות השם קייזן היא 'שינוי לטובה' תוך שיפור מתמיד.
שיפור מתמיד משמעו אוסף של שינויים קטנים אשר מביאים, בסופו של דבר, לשינוי משמעותי תוך כדי הטמעה.
שינוי קיצוני אחד גדול אינו מתקבל ומוטמע בקלות אך שינויים קטנים ולא משמעותיים לכאורה, מתקבלים ומוטמעים ללא בעיה.
עדיף לעשות 50 שינויים של אחוז אחד מאשר שינוי אחד של 50%. לאורך זמן, מתברר כי השינויים הקטנים מחזיקים מעמד יותר מהשינויים הגדולים.
הקייזן מייצג פילוסופיית חיים לפיה ניתן להמשיך ולשפר עוד ועוד.
שיטת הקייזן היא הכלי היעיל ביותר ליישום תפיסת הניהול הקרויה 'תהליך רזה' (Lean Process).
תהליך רזה הוא תהליך ללא עודפים, המבוצע ביעילות ומקטין למינימום אפשרי את הפעולות שלא נותנות ערך ללקוח.
כל פעילות הצורכת משאבים ואינה יוצרת ערך, נקראת ביפנית מודה (Muda) - בזבוז.
דוגמאות לבזבוז הן יצור למלאי, ביצוע שגיאות, פגמים ביצור, משימות מיותרות, תעבורת יתר, המתנות מיותרות,
זמני המתנה או כל פעולה אחרת שאינה יוצרת ערך.
אחד הכלים בשיטה נקרא S5 והוא כולל חמישה מאפיינים אשר הראשון בהם הוא 'סֵאִירִי' - מיון - להיפטר מכל דבר שאינו דרוש.
השני הוא 'סֵייטוֹן' - יישור - יש לשמור מקום לכל דבר ולוודא שכל דבר נמצא במקומו.
השלישי הוא 'סייסו' - הברשה - יש לנקות, להבריק ולצבוע את כל מה שנותר על מנת לשוות אווירה טובה.
הרביעי הוא 'סֵייקֵטְסוּ' - הפצה - השפעה על אחרים בנוגע לסדר ולנקיון,
והמאפיין החמישי והאחרון הוא 'שִיטְסוּקֶה' - סטנדרטיזציה - הטמעת שיגרת סידור ונקיון תוך משמעת עצמית.
עקרונות הרייקי מתחילים במילים 'רק להיום'. הכוונה היא לשינוי שלא יוצר התחייבות ארוכת טווח, כזו שקשה לעמוד בה.
ההתחייבות היומית יוצרת את השינוי הקטן הדרוש להטמעה.
שני העקרונות הראשונים מדברים על 'לא לכעוס' ו'לא לדאוג' - שני גוזלי אנרגיה שאין בהם שום תועלת.
העקרונות מדברים על כך שויתור על כעס ודאגה ימנע את בזבוז האנרגיה ויביא ליעול בחיים, מה שמקביל למאפיין הראשון של קייזן.
העיקרון הרביעי, 'עבוד קשה', מרמז על שאר המאפינים של S5 בקייזן - ברגע שסביבתנו תהייה מסודרת, נקייה ומאורגנת,
כך גם חיינו יתחילו להיות מסודרים ומאורגנים. הפעולה חייבת להגיע מתוך אחריות אישית ובסופו של דבר תשפיע גם על סביבתנו.
העיקרון החמישי, 'היה אדיב לכל אדם', מאפשר לנו ליצור סביבה נעימה יותר עבורנו ועבור אחרים, סביבה בה נוכל לגדול ולהתפתח.
בטקסט היפני המקורי ישנן 'הוראות הפעלה' לחמשת העקרונות - "בוקר וערב הצמד ידייך בתנוחת תפילה, חזור על העקרונות בפיך וחשוב עליהם בלבך".
למה גם בבוקר וגם בערב? - בבוקר, לפני שאנחנו מתחילים את היום,
אנחנו מזכירים לעצמנו את העקרונות ויוצרים את ההתחייבות היומית הקטנה שלנו לשינוי.
בערב, בסיום היום, אנחנו בוחנים את מהלך היום שלנו ובודקים איפה "פיספסנו" ואיפה אפשר לשפר מחר - עיקרון השיפור המתמיד.
לאחר מכן מופיע בטקסט היפני המשפט "גוף ונפש משתפרים בהתמדה באמצעות שימוש בשיטת אוסואי לטיפול באנרגיית הרייקי".
כן, כן - המילה קייזן מופיעה בעקרונות הרייקי שנכתבו בתחילה המאה העשרים!
[ עמוד ראשי |
מאמרים ותרגומים ]
|