התגליות האחרונות בעולם הרייקי

בחודש אוגוסט 2003 נפטרה אחת מתלמידותיו של ד"ר הייאשי, הגב' יאמאגוצ'י. תלמידה אחרת של הייאשי נפטרה לאחרונה אף היא. יתכן כי הדבר השפיע על תלמידיו החיים של אוסואי היות ומריקו-אובסאן (תלמידה בכירה של אוסואי) עולה מדרגה ברמת הידע שהיא מוכנה לשתף (עם דייב קינג).

הדבר החל למעשה כבר לפני כשנה, אך רוב הידע סביב השיטות המקוריות של אוסואי (מה שאוסואי כינה "השיטה שלי" או "אוסואי דו" - דרכו של אוסואי). מעט מאוד ידע היה על המערכות שפיתח אגוצ'י, אשר מאוחר יותר שונו על ידי ד"ר הייאשי וארגון הרייקי היפני.

כעת נראה שמריקו-אובסאן הגיעה להבנה שאולי במערב למערכות המקוריות של אגוצ'י, אשר נלמדו במרכז של אוסואי, ישנו ערך מסוים, והן עשויות להתקבל ביתר קלות במערב, ואולי על ידי כך להוביל את התלמיד לכיוון אוסואי-דו. היא מתמקדת במיוחד על גרסת המערכת משנת 1925 (אגוצ'י התחיל ללמד כבר בשנת 1923). זו היתה הגרסה אליה התייחסו תלמידי המרכז בשם "אוסואי טאה-טה" - מגע היד של אוסואי.

השם "אוסואי" במקרה זה משמש כאות כבוד היות ומריקו-אובסאן מספרת שאוסואי פשוט ישב בצד וצפה על מהלך השיעורים בעוד ידידו אגוצ'י מלמד (הוא השכיר את המרכז למטרה זו). המערכת סבבה סביב התפיסות של אוסואי-דו כך שהפילוסופיה הבסיסית נשארה. אולי זו פשוט היתה תוספת או דרך נוספת להתנסות בשיטותיו של אוסואי.

בכל אופן, מריקו-אובסאן מספרת שאוסואי עודד אותה ואת אחיותיה הנזירות להשתתף בשיעורים של אגוצ'י. כמובן שהייאשי היה שם אף הוא. מריקו-אובסאן החלה רק כעת לשתף פרטים רבים לגבי המערכת של 1925 עם דייב קינג ומסבירה גם את דרגות הלימוד. דייב אומר שיש דמיון רב למידע של אגוצ'י, שלמד מאונוקי-סאן (בשנת 1971 ביחד עם מליסה ריגל וג'ורג' מולן). הדבר אומר שאם יבחרו בכך, דייב קינג וג'ורג' מולן לא רק מוכשרים, אלא גם מוסמכים לשתף מידע זה. אני מניח שניתן לראות את 'אוסואי טאה-טה' כאבי מערכות הרייקי (לטיפול במגע) (אוסואי-דו הסבא?), אשר קדם למערכות שהציגו הייאשי וארגון הרייקי היפני.

התחושה היא שדבר זה מוסיף משקל לדבריו של כריס מארש (ואנדרו בולינג), אותם הוא מביא מתלמידה אחרת של אוסואי, סוזוקי-סאן (מאז שנת 2000). המערכת שלה ידועה אף היא בשם 'אוסואי טאה-טה', למרות שהיא מוסיפה רכיבים אשר לא נכללו בסגנון המערכת משנת 1925, אשר נלמד על ידי מריקו-סאן, כמו שירת הגיוסי של מאיג'י (מריקו-סאן אמרה שאוסואי לא היה מתומכי הקיסר). חלקים מכך עשויים להיות ממה שמתייחסים אליו כמערכת משנת 1926 - זו שבאה לידי שימוש בארגון הרייקי היפני (אולי היא היתה מקורבת אליהם יותר מאשר מריקו-אובסאן).

דייב קינג, מליסה ריגל וג'ורג' מולן למדו עם אונוקי-סאן במרוקו בשנת 1971. הם עבדו אתו בכל בוקר ובכל ערב בסביבות שעות אימוני הצ'י-קונג שלהם. ג'ורג' למד במשך 3 שבועות בעוד שדייב ומליסה למדו במשך 4 שבועות. דייב ומליסה הגיעו לדרגה השניה הגבוהה ביותר (רוקודן) וג'ורג' הגיע לדרגה השלישית הגבוהה ביותר (גודן). כנראה שהרקע שלהם בצ'י-קונג סייע להם עם חלק מהתפיסות.

הדרגות היו: רוקיו, גוקיו, יאנקיו, סאנקיו, ניקקיו (סמל ראשון), איקקיו (סמל שני), שודן (סמל שלישי), נידן (סמל רביעי), סאנדן, יונדן, גודן, רוקודן, שיצ'ידן. פירוט נוסף והסבר על הדרגות השונות ניתן לראות באתר של דייב קינג.

דייב ומליסה למדו דברים דומים עם טאטסומי בשנת 1996. מליסה סיפרה שהיא שהתה כחודש וחצי עם טאטסומי בהשלימה את לימודי הדרגה הסופית - שיצ'ידן. שניהם הגיעו לדרגה זו והיה עליהם לנסוע למקדש קרוב על מנת לקבל הטענות אנרגטיות וכן את ברכתו של הנזיר. בעוד שהדרגות הנמוכות מגיעות בעיקר מטאואיזם, הדרגות הגבוהות נובעות משינטו.

אוסואי היה מלמד בכל יום בדוג'ו (מרכז לימוד), היות וזו הייתה פרנסתו. שבע או שמונה הדרגות הראשונות נלמדו בקבוצה, בדרך כלל, אך לאחר מכן, בדרגות הגבוהות יותר, הלימוד היה אישי, אחד-על-אחד. שלא כמו במערב, רעיונות רבים היו מוכרים לתלמידים היפנים.

אגוצ'י התחיל את ההכשרה שלו בשנת 1921. מאוחר יותר, בשנת 1923, הוא היה בטוקיו והחל להעביר סדנאות בדוג'ו, במה שנודע מאוחר יותר בשם 'אוסואי טאה-טה'. נראה שהוא המשיך את שיטת הלימוד בקבוצה של אוסואי, אך בעוד שבמערכת שלו היו שתי דרגות בכירות, מעבר לשמונה הראשונות, על פי מריקו-אובסאן אף אחד לא הגיע לדרגות אלו עד למועד מותו של אוסואי. (שתי דרגות אלו ידועות בשם מֶנְקְיוֹ-קָאידֶן וסוֹקֶה והן כיסו את השלבים הנלמדים עד לשלב רוקודן).

קציני הצי הופיעו בנובמבר 1925, ועד 1926 השם של אוסואי טאה-טה ותוכן הלימוד השתנו שוב ולבסוף המערכת נקראה 'אוסואי רייקי רְיוֹהוֹ'.

ד"ר הייאשי הגיע במאי 1925, כמו גם קבוצה של חמש נזירות אחרות. חמש הנזירות עזבו בנובמבר 1925, כנראה לאחר שקציני הצי הגיעו. אחת מהן נשאה את שם משפחתה של אשת אוסואי - סוזוקי. אם הייתה זו אחיינית של אוסואי וזו אותה נזירה הנמצאת בקשר עם כריס מארש, יתכן כי היא הגיע עם חברותיה כדי ללמוד עוד מדודה וכן ללמוד את מערכת אוסואי טאה-טה של אגוצ'י. (זוהי הערכה בלבד אך הדבר מסביר מדוע היא מכירה את המערכת שקדמה לשנת 1920 וכן את מבנה המערכת של שנת 1925 והשימוש בשם אוסואי טאה-טה).

חמש הנזירות עזבו לפני ששמה של המערכת של אגוצ'י הוחלף, אך יתכן שהן למדו חלק מהשינויים שנכללו בה (שוב, זוהי הערכה).

הן להייאשי והן לאגוצ'י הייתה ההזדמנות ללמוד בשלמותן את דרגות הלימוד הגבוהות של מערכת אוסואי-דו עם אוסואי וכל אחד מהם הגיע לדרגת שיצ'ידן (השניים היחידים שעשו זאת).

שתי הנזירות שפגשו את דייב ומליסה - יורי ומריקו, השלימו את לימודיהן עד לדרגת רוקודן (הדרגה השניה הגבוהה ביותר), בינואר 1925 - נראה שהייתה זו בחירה שלהן (משהו שקשור לעניין הנזירוּת) להישאר בדרגה זו (דייב טוען שיהיה בלתי הולם לשאול).

קציני הצי, ושאר החיילים, הגיעו בנובמבר 1925. מערכת אוסואי טאה-טה שהם למדו עברה שינויים נוספים (כנראה בהשפעתם) וכעת היו רק ארבעה צעדים שכללו את חומר הלימוד משמונת הצעדים הראשונים של אוסואי-דו, ואת השינויים שנעשו על ידי אגוצ'י. מערכת "אוסואי רייקי ריוהו" (שנקראה כך כנראה בגלל עקרונות הרייקי) לא התקדמה יותר למרות שההערכות הן שאוסואי המשיך ללמד את מערכת אוסואי-דו עד למותו.

נאמר ששבעה-עשר איש הגיעו לדרגת שינפידן בזמן חייו של אוסואי. היות והוא היה הבעלים של הדוג'ו, הוא נחשב ל"אוֹ-סנסיי" - מייסד המערכת, למרות שהמורה שלהם היה למעשה אגוצ'י. יתכן גם שחלק מתלמידים אלו קיבלו הדרכה של אוסואי-דו מאוסואי עצמו גם כן. דייב סיפר שכשהוא ומליסה פגשו קבוצה גדולה של תלמידים ביפן, בתחילה רובם דיברו על אוסואי כמורה שלהם (סנסיי). כאשר לחצו עליהם לקבלת פרטים נוספים התברר שרק כתריסר מהם למדו למעשה עם אוסואי, וכל השאר למדו עם הייאשי ואגוצ'י - המורים הישירים שלהם.


מאמר זה נערך מתוך ידע שנחלק בקבוצת הדיון URRI באתר Yahoo.

אין תגובות למאמר זה.