אנשים בדרך
בדרך כלל משתמשים במשפט "אנשים טובים באמצע הדרך". החלטתי להשמיט את המילה "טובים" היות והיא מביעה שיפוט מצד המשתמש במשפט, לפעמים מתוך כוונה אמיתית ולפעמים מתוך ציניות. את המילה "באמצע" השמטתי גם כן היות והאנשים שבדרך לאו דווקא נמצאים באמצעה. לפעמים הם בתחילתה, לפעמים בשוליה, לפעמים בסופה. המילים היחידות ה"אמיתיות" במשפט זה הן "אנשים" - הרי איננו מתכוונים לחיות, אלא לאנשים, ו"דרך" שהרי כל האנשים נמצאים על הדרך ברמה זו או אחרת.
לפעמים האנשים שבדרך מגיעים להבנות הנובעות מדברים שלמדו, מדברים שגילו, מניסיונם. ישנם גם כאלו שהגיעו להבנות כאלו והחליטו שהם הגיעו לסופה של הדרך. אין להם לאן להמשיך, אין יותר מה ללמוד, אין יותר במה להתנסות. בהגיעם לנקודה זו הם מרגישים "מוארים" ומנסים להקרין מאורם על אחרים ההולכים בדרך.
אנשים הולכים בדרך מתוך החלטה אישית. חלקם מקדימים את האחרים וחלקם מדדים מאחור, מחכים להבנות משלהם. חלק מהמקדימים אף מפנים ומחליקים את הדרך עבור הבאים אחריהם.
ככל שאנו מתקדמים בדרך אנו מבינים שהדרך שונה עבור כל אחד ההולך בה. חלק מביטים על הדרך ורואים רק את העפר שלרגליהם. חלק מביטים למעלה ורואים רק את השמיים. חלק מביטים ימינה כדי לראות את שדה הפרחים השרוע לצד הדרך. חלק מביטים שמאלה כדי לראות את ההרים הנישאים הנושקים לשמיים. הרוב מביטים קדימה ומנסים לקלוט את התמונה כולה. כל אחד מההולכים בדרך רואה אותה ומבין אותה בצורה אחרת.
בהגיעם לאורחן הנמצא בצד הדרך, יושבים ההולכים ומחליפים חוויות. "האם ראית את האגם בשולי השדה?" שואל אחד. "לא, לא ראיתי." עונה אחר. "איך יכולת שלא לראות?" שואל הראשון. "הייתי שקוע בעדר הצבאים שעבר בשולי היער." ענה השני. "יער? איזה יער?" שב ושאל הראשון. וכך הם ממשיכים לספר זה לזה את חוויותיהם מהדרך. "שניכם הלכתם באותה דרך." התערב השלישי. "אך הסתכלתם על דברים אחרים. זה מה שעושה את המפגשים באורחן למעניינים כל כך. אל לכם להרגיש שהפסדתם מכך שלא ראיתם דבר מסוים בדרך. שימחו שראיתם דברים אחרים ואתם יכולים לשתף אחרים בחוויותיכם."
האנשים שבדרך אוספים ידע וחוויות, כלים וחוכמה. לפעמים האנשים שבדרך שוגים ומשתמשים בכלי שלא למטרה לה הוא נועד. לכולנו זה קורה, אך רובנו מבינים זאת ומחליפים את הכלי בו השתמשנו. איננו מסווגים את ניסיוננו לטוב או לרע. רק ל"מתאים" או "לא מתאים". למשל, אדם היוצא למסע חוצה הרים ומדבריות, סביר להניח שישתמש במגלשי שלג בעוברו בפסגות הרים מושלגות. אותו אדם, ברדתו במדרון ובהגיעו למישור מלא טרשים, יסיר את מגלשי השלג שהרי הם אינם מתאימים לאדמת הטרשים. מגלשי השלג לא הפכו להיות "רעים". הם פשוט לא מתאימים יותר.
כשאנו נתקלים בדבר שאינו מתאים לנו, אל לנו לסווג אותו לטוב או לרע. אם הוא מתאים לנו - נאמץ אותו לחיקנו באהבה, אך אם אינו מתאים לנו - נשחרר אותו ללא שיפוט - אולי הוא מתאים למישהו אחר...
(פורסם בפורום רייקי של תפוז ובעיתון הרייקי "ידיים", 22/8/2002)
[ עמוד ראשי |
מאמרים ותרגומים ]
|
