הסתת

היה היה סתת אחד שהלך כל יום לסלע ענק בצדו של הר גדול וחצב ממנו לוחות לשימוש במצבות או בבתים. הוא ידע היטב איזה סוג אבן מתאים לכל מטרה, ובהיותו עובד חרוץ וקפדן, היו לו לקוחות רבים. במשך זמן רב הוא היה שמח ושבע רצון ומעולם לא ביקש משהו טוב יותר משהיה לו.

בהר הגדול התגוררה רוח אשר מפעם לפעם הופיע בפני אנשים ועזר להם בדרכים רבות להפוך לעשירים ומצליחים. הסתת לא ראה מעולם את הרוח ורק הניד את ראשו בחוסר אמון כאשר מישהו דיבר עליו. אבל הגיע הזמן בו למד לשנות את דעתו.

יום אחד הסתת נשא אבן גדולה לביתו של איש עשיר וראה שם כל מיני דברים נפלאים עליהם לא חלם מעולם. לפתע עבודתו היומיומית נראתה קשה וכבדה יותר והוא אמר לעצמו: "הו, לו הייתי איש עשיר, ויכלתי לישון במיטה עם כיסוי משי וגדילי זהב, כמה מאושר הייתי!"

וקול ענה לו: "בקשתך נשמעה; איש עשיר אכן תהיה!"

ובהישמע הקול הסתת הביט סביבו אך לא יכול היה לראות איש. הוא חשב שדמיין, הרים את כליו והלך לביתו היות ולא היה לו כל רצון להמשיך ולעבוד באותו יום. כאשר הגיע לבית הקטן בו התגורר הוא קפא על מקומו בתדהמה. במקומה של בקתת העץ שלו עמד ארמון מפואר עם רהיטים נפלאים. הוא כמעט יצא מעורו מרוב שמחה, ועם חיים חדשים אלו חייו הישנים נשכחו במהרה.

היה זה תחילתו של הקיץ ובכל יום חיממה השמש יותר ויותר. בוקר אחד החום היה כה רב עד שהסתת בקושי יכול היה לנשום והוא החליט להישאר בבית עד הערב. הוא היה משועמם למדי היות ומעולם לא למד איך להעסיק את עצמו. הוא הציץ מבעד לוילונות הסגורים בכדי לראות מה קורה ברחוב. כרכרה קטנה עברה בו כאשר היא נמשכת על ידי משרתים לבושים בצבעי כחול וכסף. בכרכרה ישב נסיך ומעל ראשו הוחזקה שמשיה גדולה בכדי להגן עליו מפני קרני השמש הקופחת.

"הו, לו הייתי נסיך!" אמר הסתת לעצמו תוך שהכרכרה נעלמת מעבר לפינת הרחוב. "לו הייתי נסיך, הייתי יכול לנסוע בכרכרה כזו כאשר שמשיה מוזהבת מעל ראשי. כמה מאושר הייתי יכול להיות!"

קולו של רוח ההר ענה: "בקשתך נשמעה; נסיך אכן תהיה!"

והוא הפך לנסיך. לפני הכרכרה שלו היה משרת אחד, ועוד אחד מאחוריה. משרתים לבושים בצבעי אדום וזהב נשאו אותו בכרכרה והציבו שמשיה מעל לראשו. כל אשר חפץ ליבו, הוא קיבל. אך עדיין זה לא היה מספיק. הוא הביט סביבו מחפש משהו נוסף להשתוקק אליו וראה שלמרות השמשייה שמעל ראשו, פניו הפכו יותר ויותר חומים משיזוף. הוא בכה בכעסו: "השמש כבירה ממני; הו, לו הייתי השמש!"

ורוח ההר ענה: "בקשתך נשמעה; שמש אכן תהיה!"

והוא הפך לשמש וחש גאווה בכוחו. הוא ירה את קרניו למעלה ולמטה, על האדמה ובשמיים; הוא חרך את הדשא וצרב את פניהם של נסיכים כמו גם של עניי העם. אך תוך זמן קצר הוא התעייף מכוחו, היות ולא נותר לו דבר אחר לעשותו. חוסר שביעות רצון מילא שוב את רוחו וכאשר ענן כיסה את פניו והסתיר ממנו את האדמה, הוא קרא בכעס: "האם הענן לכד את קרני והוא חזק יותר ממני? הו, לו הייתי ענן, חזק מכולם!"

ורוח ההר ענה: "בקשתך נשמעה; ענן אכן תהיה!"

והוא הפך לענן, וריחף בין השמש לבין האדמה. הוא לכד את קרני השמש והחזיק בהן, ולשמחתו הארץ הפכה ירוקה שוב והפרחים פרחו. אבל זה לא הספיק לו, ובמשך ימים ושבועות הוא המטיר גשם עד שהנהרות עלו על גדותיהם ויבולי האורז הוצפו במים. ערים וכפרים הושמדו על ידי כוח ההרס של הגשם. רק הסלע הגדול שבצד ההר לא זז ממקומו. הענן הופתע מהמחזה וקרא בפליאה: "האם הסלע חזק ממני? הו, לו הייתי סלע!"

ורוח ההר ענה: "בקשתך נשמעה; סלע אכן תהיה!"

והוא הפך לסלע, והתפאר בכוחו. הוא ניצב על מקומו בגאווה וחום השמש וכוח הגשם לא יכלו להזיז אותו. "זה הכי טוב!" אמר לעצמו. אבל יום אחד הוא שמע רעש מוזר לרגליו, וכאשר הביט למטה הוא ראה סתת אחד מחדיר כלים אל תוכו. בעודו מסתכל למטה עבר בו רעד וגוש אבן גדול נשבר ממנו ונפל לאדמה. הוא בכה בזעמו: "האם בן אדמה פשוט חזק יותר מסלע? הו, לו הייתי אדם!"

ורוח ההר ענה: "בקשתך נשמעה; אדם אכן תשוב להיות!"

והוא הפך לאדם, ובזיעת אפו הוא שב לעסוק בסיתות אבנים. מיטתו הייתה קשה ומזונו מועט, אך הוא למד להסתפק בכך, ולא השתוקק יותר להיות מישהו או משהו אחר. וכשלא ביקש יותר דברים שלא היו לו, או השתוקק להיות גדול וחזק יותר מאחרים, הוא היה סוף סוף מאושר ולא שמע יותר לעולם את קולו של רוח ההר.

(מתוך ספר המעשיות הארגמני)

1. תגובה למאמר (חיים) 07/07/08 18:12
   האם אין תגובה למאמר , כי לא היה לכם כוח לקרוא את הסיפור? אז אתמצת אותו בקלילות:" סתת אחד שהתרשם מאנשים אחרים, ורצה להיות כמותם, עשיר יפה וחכם, וקיבל את כל מבוקשות בערוב ימיו נפל סלע ליד ביתו, ואז הוא נזכר בעיסוקו בעבר, ואז הוא ביקש לחזור ולהיות סתת. הוא חזר להיות סתת, כלומר הוא עצמו. כל-כך הרבה אנשים בעולם מנסים להתחפש למשהו אחר. רק כשמגלים מי אנחנו, מה אנחנו(כמצווצ הגשש החיוור...) אז ניתן להיות מאושרים- ולזמן קצר(לא לצפות ליותר מידי...)
   

   ---

2. על הסתת (רחלי) 11/07/08 15:23
   אז הסיפור מדהים וחכם ולי הוא אומר שכל אחד יביט בעצמו ואת השינוי יעשה מתוכו ממי שהוא .
   לרצות לעשות שנוי מקנאה וצרות עין מובילה אותנו לשום מקום.
   
   
   

   ---

3. עוד אחד אותו אחד (עובר אורח) 01/12/08 00:32
   בחור אחד הלך לדוג ורואה איש יושב על שפת האגם וגד , אז הוא שואל אותו האם הוא מגיע כול יום והאיש עונה לו שכן , הוא מגיע כול בוקר דג עד הצהריים ואז חוזר הביתה ומבשל את הדגים , הבחור מציע לו שהוא ישאר לדוג עד הערב וככה יהיו לו יותר דגים והוא יוכל למכור חלק מהם בשוק , אז האיש שואל אותו ומה אז , והבחור עונה תקנה רשת ותדוג עוד יותר דגים , והאיש שאול שוב מה אז , והבחור עונה תמכור אותם בשוק עם הכסף תקנה סירה ,תפליג ללב האגם ותדוג יותר דגים ואז תמכור אותם בשוק ותוכל מהכסף לשלם למישהו שיעבוד אצלך ויהיו לך יותר דגים ויותר כסף , ואז תוכל בכלל לקנות כמה סירות וולהעסיק מספר עובדים שידוגו בשבילך וימכרו את הדגים ותהיה פנוי לעשות את מה שאתה באמת אוהב לעשות בחיים , אז האיש ענה לו ואמר " אבל מה שאני אוהב לעשות בחיים זה לשבת כאן ולדוג עד הצהריים ואז לאכול עם אשתי את מה שדגתי
   

   ---

4. עוד אחד אותו אחד (עובר אורח ) 01/12/08 00:39
   איש אחד עובר על יד בניין גבוהה וראוה אדם עומד תחת הבניין ומעשן, הוא מלחיט ללמד אותו משהו על החיים וניגש אליו ושואל , האם אני יכול לשאול אותך שאלה , המעשן עונה שכן , והבחור שואל כמה סיגריות אתה מעשן ביום , המעשן עונה שבערך קופסא , הבחור שואל כמה שנים , והמעשן עונה שבערך כבר 20 שנה , אז הבחור אומר לו תראה איזה מצחיק אם מחשבים את הכמות והשנים ואת סוג הסיגריות שלך אז אם לא היית מעשן מהכסף שהיית חוסך היית יכול לקנות דירה בבניין הזה , אז המעשן ענה לו , תראה איזה צחוק אני גם מעשן ובעצם כול הבניין הזה שלי
   אומנם אני לא מעודד עישון ( למרות שזה לא רע לפעמיים ) אבל הסיפור מראה שאתה לא יכול לדעת באיזה נקודה נמצא בנאדם בהתפתחות לו לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה רוחנית , תמיד אפשר לשאוף ליותר אבל כול אדם צריך לשאוף למה שטוב עבורו וגם לעצור בנקודה שנכונה עבורו ואףאחד לא ידע מה היא הנקודה הזו חוץ ממנו , שאתה סטודנט חסר לך בדיוק 1000 שקל לביטוח של הרכב שאתה כבר מסודר בחיים חסר לך 1000 שקל לחופשה החצי שנתית שאתה עשיר חסר לך בדיוק 1000000 להשלים את העסקה שרצית , תמיד יהיה חסר לך אם תחשוב על החוסר - אדם חייב לעצור איפשהו ולחייך
   

   ---