דו-שיח זן
מאנגלית: נמרוד קדם
מורי זן מאמנים את תלמידיהם לבטא את עצמם. לכל אחד משני מקדשי זן היה ילד תחת חסותו.
ילד אחד, שהיה הולך להביא ירקות מהשוק בכל בוקר, היה פוגש את הילד האחר בדרכו.
"לאן אתה הולך?", שאל האחד.
"אני הולך למקום אליו הולכות רגלי", השיב האחד.
תשובה זו בלבלה את הילד הראשון שפנה למורה שלו לעזרה. "מחר בבוקר", אמר לו המורה, "כאשר תפגוש את הברנש הקטן, שאל אותו את אותה שאלה.
הוא יענה את אותה תשובה ואז תשאל אותו: 'נניח שלא היו לך רגליים, אז לאן אתה הולך?', זה יטפל בו".
הילדים נפגשו שוב למחרת בבוקר.
"לאן אתה הולך?", שאל הילד הראשון.
"אני הולך למקום אליו נושבת הרוח", ענה האחר.
שוב התשובה הביכה את הצעיר אשר נשא את תבוסתו אל המורה שלו.
"שאל אותו לאן הוא הולך כאשר אין רוח", הציע המורה.
ביום שלמחרת נפגשו הילדים בפעם השלישית.
"לאן אתה הולך?", שאל הילד הראשון.
"אני הולך לשוק לקנות ירקות", ענה האחר.
[ עמוד ראשי |
סיפורי זן ]
|
