עלבון

סו דונג פו, משורר גדול בתקופת סונג, היה בודהיסט אדוק. חברו הטוב פו יינג, היה מורה זן, מנזר הזן שלו היה על הגדה המערבית של הנהר הינגצה. ביתו של סו דונג פו היה על הגדה המזרחית.

יום אחד ביקר סו דונג פו בבית ידידו, אך זה לא היה שם. חיכה לו סו זמן מה, ומשהחל להשתעמם שרבט מספר מילים על דף נייר, לבסוף חתם: "סו דונג פו, הבודהיסט הגדול, שאין להניעו, אף לא בכוחן של שמונה הרוחות השמיימיות".

משבושש ידידו לבוא, חזר סו לביתו.

כשחזר פו יינג לביתו, מצא את הנייר, קרא אותו, הוסיף את הדברים הבאים: "זבל! מה שכתבת אינו טוב מנפיחה", ושלח את הנייר אל סו.

כשקרא סו את הכתוב, רתח מזעם, ירד בסירה, חצה את הנהר ומיהר אל המזח. הוא תפס בזרועו של פו יינג וקרא, "באיזו זכות ביזית אותי בצורה כזו? האין אני בודהיסט מסור? איך יכולת להיות עיוור כל כך, אחרי שנים כה רבות שאתה מכיר אותי?"

פו יינג התבונן בו בשקט זמן מה, ואז חייך ואמר: "סו דונג פו, הבודהיסט הגדול, הטוען שאף שמונה הרוחות השמיימיות לא יוכלו להניעו, נסחף הלום מעבר לנהר בכוחה של נשיפה קטנה שיצאה מעכוזי!"

[ עמוד ראשי | סיפורי זן ]

אין תגובות למאמר זה.