להפתיע את המאסטר

התלמידים במנזר הביעו יראת כבוד לזקן הנזירים, לא בגלל קפדנותו אלא בגלל שנראה היה ששום דבר לא יכול היה להרגיזו או להטרידו. הם ראו אותו כמסתורי ואפילו מפחיד מעט.

יום אחד החליטו התלמידים להעמידו למבחן. קבוצה מהם התחבאו במהירות בפינה אפלה של אחד האולמות והמתינו לנזיר שיעבור בקרבת מקום. בתוך דקות הופיע האיש הזקן, נושא בידיו כוס תה. בדיוק כשעבר ליד התלמידים המתחבאים, קפצו אלו ממקומם לקראתו בצעקות חזקות ככל שיכלו.

הנזיר לא הגיב כלל. הוא המשיך ללכת בשלווה לעבר שולחן קטן שעמד בקצה המסדרון, הניח בעדינות את כוס התה, נשען על הקיר וקרא בקול מזועזע, "אאההההההה!"

[ עמוד ראשי | סיפורי זן ]

1. תודה (בוב דילן) 12/08/08 14:26
   סיפורים מדהימים. תודה למי שהביאם הנה.
   

   ---

2. מוסר ההשכל לדעתי (אסף) 29/10/08 12:27
   אין להסתכל בקנקן אלא במה שיש בו...
   נראה כביכול שהנזיר-המורה הוא אדם כול יכול ומפחיד,אבל בסופו של דבר הסתבר שהוא אדם ככולנו
   כמו כן,עוד דבר הוא שאין צורך להעמיד פנים ו"לשחק" אותה חזק ושולט,זאתי חולשה...צריך להגיב בדיוק ברגש המתאים לו ולנתב אותו לכיוון חייובי..
   

   ---

3. שליטה עצמית (חניבעל) 18/10/10 03:10
   משום מה נראה לי שהמסר הוא שליטה עצמית תודעתית מושלמת, על המוח ועל התגובות הפיסיות, שחלקן אפילו אינסטינקט. יחד עם זאת נדרשת תגובת שיחרור לבהלה, והוא מתזמן אותה באופן הרמוני ללא פגיעה עצמית (כוס תה חם). הסיפור יפיפה. תודה
   

   ---

4. (קוטו) 26/08/11 00:20
   הוא בהחלט בן אנוש ומבוהל אבל הוא בשליטה על הפחד ומפרק אותו במקום ובזמן שבו יש מינימום נזק הוא למעשה ניצח את הפחד
   

   ---