הנזיר ופסל העץ

פעם אחת חי נזיר שהעריץ מאוד את הבודהה.

הנזיר היה נחוש בדעתו להגיע להארה (להבין את האמת). הוא נהג לשבת במנזר לפני פסל עץ של בודהה ולמדוט.

חודשים רבים חלפו, והנזיר המשיך במדיטציה. הוא לא הפחית ממאמציו אפילו לרגע קט. לבסוף הוא הגיע להארה, היה זה בחורף, ומסביב היה כל כך קר.

הוא קצץ את פסל העץ לכפיסים והדליק מדורה.

[ עמוד ראשי | סיפורי זן ]

1. (רחלי) 14/02/09 20:16
   עלו לי כמה תובנות מהסיפור המדהים הזה
   * כשאדם במצוקה הוא ישתמש עם הדבר הכי הכי קרוב ללבי כדי לשרוד.
   * למדוט אפשר גם בלי עזרים חיצוניים.
   ובטח כשאקרא עוד ועוד יעלו עוד ועוד הארות - תודה
   
   

   ---

2. מטעה... (ברוגז) 26/03/09 00:30
   הארה והבנה זה לא אותו מונח מילולי ולא צריך להשתמש בהם בצורה מטעה
   אתה מבין אמת - שטיות במיץ אגבנית לא מקבל גם חינם
   כשזה מופרד מה שווה האמת? 3+3=6
   אני
   אמת
   אחדות
   הארה
   מי שמסביר לא יודע מי שיודע לא מסביר
   
   וחוץ מזה כול היופי במילה הארה זה שאף אחד לא מבין מה זה אומר:-)
   

   ---

3. (אחד ש..) 29/03/09 22:02
   מתי שאתה לא יןדע .. אתה צריך בודהה שיגלה לך..
   אבל כשאתה בודהה .. אז מי צריך בודהה.
   האמת אצלך בלב וזה מה שחשוב.
   

   ---

4. (קורפוס) 07/05/09 04:08
   הרוג את הבודהה, הרוג את הפטריארך... כשאתה חושב על בודהה, זוהי מחשבה ואשליה. לא הארה. האדם חייב להרוג את את דעתו הקדומה על בודהה. כפי שאמר הזן מאסטר שנריו סוזוקי: "הרוג את הבודהה אם הבודהה קיים במקום אחר. הרוג את הבודהה, מכיוון שאתה חייב למצוא את תמצית הבודהה השייכת לך." לפי דעתי הכוונה היא (כמו שאמר בודהה) שיש אין סוף דרכים להארה. אם קיימת בראשך איזה שהיא דעה קדומה בנוגע למהותה של ההארה והדך להגיע לשם, חסל דעה זו ומצא לך את דרכך בעצמך.
   

   ---

5. משהו קטן בתגובה לכותבים תגובות (דניאל) 10/08/09 16:25
   תעזבו פשנויות ותתחילו להתבונן התשובה נמצאת ממש בכם כאן ועכשיו !
   

   ---

6. אני חושב (דס) 10/01/10 23:42
   אני חושב שיש בעייתיות מסוימת בקריאת התגובות , מכיוון שאחרי קריאתם דעותיך אינן בתולות עוד , והן הושפעו מקו מחשבתו של האחר
   כמו שצייר שיצייר ציור לפני שהוא ראה אחד כזה בחייו
   כל ציור אחרי שהוא יראה ציורים אחרים יושפע מהם גם אם רק בתת מודע אך עדיין הארה המלאה לא תיהיה שלו
   

   ---